מה ללבוש?
בקושי שבועיים אחרי הדייט הראשון הצעת שנלך יחד לתערוכה של קוסמה. זה היה יומיים אחרי שהתערוכה במוזיאון תל-אביב נפתחה והאינסטגרם של כל סלבריטאי הרשת ומחזיקי כרטיס איגוד העיתונאים התמלא אלפי נקודות צבעוניות. באתר המוזיאון כבר מזמן אזלו הכרטיסים עד אחרי דצמבר, אבל פוסט מיואש אחד על הוול שלך בפייסבוק עשה את העבודה והשגת לנו זוג כרטיסים חודש קדימה. בצעד מלא אמון בקשר המאוד ראשוני, רכשת את הכרטיסים והתחלת לתכנן מה נלבש.
התערוכה של יאיוי קוסמה – האמנית הפלסטית העכשווית המצליחה בעולם, היא לא רק אירוע אמנות מרתק שמאפשר לצופה הישראלית הצצה לעבודות מקוריות של אמנית בסדר גודל בינלאומי. התערוכה של קוסמה היא בעיקר תופעה תרבותית חמה, שלא נאמר לוהטת – תופעה שממגנטת אל תוך מגדל השן המוזאלי מגוון רחב של א.נשים בגילאים, סגנונות ומעמדות שונים. ביקורות שונות שפורסמו בכל העיתונים שמכבדים את עצמם כולל מבחר מקומונים, עלון גמלאי ההסתדרות ועמודי הקופונים של רשתות הפארם והטואלטיקה ניסו לנתח את הסיבות לקוסומניה ובעיקר לקחת חלק בהילולה השיווקית שמתלווה אליה.
אנחנו היינו עסוקות בעיקר באופן בו הבגדים שנלבש ישתלבו עם הדלעות הכתומות, שדה הפאלוסים האדום וחדרי האינסוף המנצנצים בתמונות שנעלה לפייסבוק. קל לטעות ולחשוב שהעבודות שתלויות על קירות המוזיאון הן האמנות של קוסמה. למעשה, אינסוף הנקודות והצבעים הם התפאורה ליצירה האמיתית – מופע הדראג הגדול של קוסמה – מופע בו היא, וגם אנחנו, חושפות את שרירותיות הגבולות ומאתגרות בכך את החשיבה הדיכוטומית על מגדר, מיניות, שפיות וגזע.
מי את יאיוי קוסמה?
הדמות המרכזית במופע הדראג הגדול של קוסמה היא יאיוי קוסמה בעצמה. בשנים האחרונות קוסמה עיצבה לעצמה פרסונה ייחודית הן מבחינת מראה והתנהגות והן מבחינת האופן בו הציגה את עבודותיה. בכל הראיונות עמה היא מצולמת עם פאת הקרה האדומה, בגדים בגזרה יפנית בהדפסים המתכתבים עם עבודותיה, אודם בוהק, בזמן שהיא מדברת אך ורק ביפנית.
במאמר על דמותה של קוסמה טוענת החוקרת סוזי'ין לי שהפרסונה של קוסמה היא יצירת אמנות בפני עצמה ואף יותר מזה – הפרסונה שקוסמה מטפחת בקפידה היא למעשה יצירת האמנות המרכזית וכל יתר החוויות, הדימויים והחפצים שנקשרים אליה הם תוצרי לוואי אינסופיים שלה עצמה. קוסמה היא קודם כל אמנית פרפורמנס רק שבניגוד לאמניות פרפורמנס שפושטות את הפרסונה הבימתית שלהן בסוף המופע – נדמה שדמותה של קוסמה מתמזגת לחלוטין אל תוך אמנות הנקודות הכפייתית.
בין שני חללים גדולים בתערוכה שמתפרסת על חצי ממוזיאון תל אביב נתקלנו בקיר אחד עם צילומים מעבודות הפרפורמנס שקוסמה יצרה במרחב הציבורי בניו יורק של שנות השישים. גברים, נשים ויאיוי קוסמה ארוכת שער אחת בלבוש מגדרי מעורבב או בעירום מלא, מעוטרים נקודות בתוך מה שנראה כמו אורגיה הומו-ארוטית סוריאליסטית. לצד אלו, בפינה נידחת ליד מטף כיבוי ניצבה גם ויטרינה עם פנזינים פורנוגרפיים שקוסמה הפיקה באותה תקופה. הקיר הזה משך את תשומת הלב שלנו ולא רק בגלל התמונה בה מצולמת קוסמה כשהיא מנשקת שד של בובת ראווה. הוא משך את תשומת הלב שלנו כי היה בו רגע של התפשטות – לא רק פיזית, אלא רגע שבו קוסמה פשטה בפנינו את הפרסונה איתה היא עלתה על במת הדראג המנוקדת שהיא יצרה לעצמה.
גרביון אדום
רגע לפני שיצאנו מהבית עדיין התלבטת מה ללבוש והאם לבחור בגרביון האדום יהיה צעד נועז מידי. בסוף לבשתי חולצה מכופתרת עם נקודות, אפודת צמר ועניבת פרפר אדומה. כשהגענו לתערוכה גילינו שאנחנו לא היחידות שהתלבשו במיוחד למאורע. במת הדראג המנוקדת של קוסמה לא נוצרה רק עבור הפרסונה שלה, אלא עבור הפרסונות של כולנו. הרקעים הצבעוניים והמנוקדים לא רק בלעו את המבקרות והמבקרים אל האינסוף, אלא גם היוו רקע קיצ'י להפליא לאינסוף רגעי דראג ופרפורמנס שהתרחשו במרחב סביבנו: גברים מחויכים הצטלמו מוקפים בפאלוסים רכים ומנוקדים וילדות מצחקקות הצטלמו בין זרועות התמנון שהתפרצו בארוטיות מרצפת המוזיאון במיצג "זר של אהבה שראיתי ביקום".
לטענת חוקרת המגדר הידועה ג'ודית באטלר, הדראג חושף את השרירותיות של הנורמות המגדריות ואת האופן בו מגדר הוא למעשה פעולה של חיקוי ללא מקור. בדומה לרשתות האינסוף שקוסמה מציירת באובססיביות, מופעי דראג מהווים מרחב פרפורמטיבי פארודי של ערעור גבולות המגדר והזהות וניכוסם מחדש. הדראג מאפשר להגחיך את מה שנחשב כנשי או גברי ובו-בזמן מאפשר למופיעים לחקור את זהותם ולעצב אותה.
מצד אחד, במבט מהיר בתורים הארוכים בחלל התערוכה, נדמה שקוסמה מספקת לקהל הרחב בעיקר סט צילומים משעשע. בדומה ללוחות הקרטון שמוצבים באטרקציות שונות ומאפשרים לכל אדם לדחוף פנימה את הראש ולהצטלם לרגע כמישהו אחר. מצד שני, הממד הבידורי לא פוגע בממד החתרני והמהפכני – בדיוק כשם שמופעי דראג לא חדלים להפוך עולמות ולערער את הגבולות גם כשהם אטרקציה מבדרת למסיבות רווקות וערבי גיבוש. עבורי, התערוכה של קוסמה הייתה סט מושלם, מכיל ומכבד לדייט לסבי לוהט תחת הנראות המגדרית הלא-בינארית שלי. האמנות של קוסמה מרחיבה ומערערת את גבולות המוזיאון והמחשבה ובכך מאפשרת לפרפורמנס המגדרי והמיני שלי להתקיים במרחב המיינסטירמי, הלבן והסטרילי של מוזיאון ת"א. אפילו שהתערוכה ניצבת בעיצומו של הזרם המרכזי, החריגות לא הרגישה בשוליים שלה, אלא להפך – התערוכה הייתה לחגיגה של חריגות והזמינה את כל באיה להשתתף במסיבה הזו. הרגשתי שאני גם הצופה וגם המופע, ושיש מקום להגחיך ולחקור בו בזמן.
הקסם של קוסמה טמון בין היתר באופן בו האמנות שלה ניתנת לניכוס – כשאנחנו מצטלמות על רקע הדלעות שלה – הבמה התיאטרלית שהיא יצרה הופכת לרגע לבמה שלנו – הגבולות שהיא הצליחה באורך פלא לטשטש – מערערים את הגבולות החברתיים והתרבותיים שלנו. קוסמה מזמינה אותנו לשחק בחדרי המשחקים שלה ולתת למראות המכפילות להפוך את הפנים שלנו לדמות המרכזית במופע.
אביגיל ארנקרנץ
בת 34. אמנית רב-תחומית, כותבת ויוצרת. אקדמאית קווירית-לסבית ואמא לשלושה ילדות.ים. אקטיביסטית פמיניסטית וממקימות קבוצת "פדארט" לאמניות פמיניסטיות בשדה האמנות הישראלי. עוסקת במגדר, מערכות יחסים, אלימות במשפחה, זרות, הגירה ואימהות.